ב-10 למאי 1940, ווינסטון צ'רצ'יל נשא נאום בפני הפרלמנט הבריטי. זו הייתה הפעם הראשונה לאחר שקיבל על עצמו להרכיב ממשלה שתחליף את זו של נוויל צ'מרליין. נאום זה נודע לימים כנאום ה"דם, עמל, דמעות ויזע"  (מעניין שאנו מתייחסים לנאום לעיתים קרובות כנאום ה"דם, יזע ודמעות", בהשמטת ה"עמל". ייתכן שזה מלמד עלינו יותר משהיינו רוצים?). בשלב זה, בריטניה הייתה כבר במלחמה וברור היה כי הניסיון הבריטי לפייס את גרמניה ולהימנע ממלחמה נחל כשלון חרוץ. בנאומו צ'רצ'יל הכין את מאזיניו לקשיים ולמחיר שישלמו בתקופה הקשה הצפויה להם, אולם, הדגיש כי אין ברירה ואין תחליף לניצחון על גרמניה הנאצית.

למרות ההבדלים הברורים ניתן למצוא קווים מקבילים בין ההתייחסות הבריטית למלחמת העולם השנייה לבין תהליך הקמת מערך BI מלא ומקיף בארגון. בדומה, החשש מהעלות הגבוהה של המהלך ואי הוודאות לגבי ההצלחה, גרמו לארגונים לאורך השנים לנסות דרכים רבות להתחמק, לדחות ולהימנע מיישום BI כהלכתו. ארגונים אלו התעלמו לחלוטין מתחום ה-BI או שיישמו BI תפעולי מוגבל שבא לשמש תחליף לדוחות התפעוליים. אולם, גם במקרה זה המציאות טפחה על פני מקבלי ההחלטות ולא הותירה ברירות רבות. ארגון המעוניין להמשיך ולהצליח נזקק למערך BI איכותי.
הצורך הובהר ולכן ארגונים רבים היו מוכנים לשלם את המחיר הגבוה. לארגונים היה ברור שהקמת BI  הינו פרויקט סבוך הכרוך במאמצים ובהשקעת משאבים רבים. פרויקט שדורש התמודדות עם נושאים רבים שלעיתים טואטאו מתחת לשטיח. אולם, מדובר בהשקעה הכרחית על מנת להמשיך את הצלחתו של הארגון.

בשנים האחרונות נראה שישנה התפתחות חיובית במשוואת העלות תועלת המיוחסת ל-BI. טכנולוגיות חדשות באות לפשט את תהליך יישום ה-BI ולהפוך אותו למהיר, פשוט וזול מאשר בעבר. על מנת להעריך עד כמה מגמות אלו אפקטיביות אנו צריכים ראשית להבין מהם האתגרים העיקריים העומדים בפנינו כאשר אנו באים להקים ולתחזק את ה-BI הארגוני.

אתגר התוכן (Content)

מה ה-BI יכיל ולא פחות חשוב מה ה-BI לא יכיל.
אתגר זה עוסק בפורמליזציה של האסטרטגיה העסקית. האסטרטגיה העסקית לעיתים מוגדרת באופן מעורפל ומפורשת באופן שונה על ידי בעלי תפקידים שונים. הפיכת האסטרטגיה למפורשת הינו תרגיל מחשבתי הדורש מאמץ לא פשוט מצד מנהלי הארגון.
לאחר הגדרת האסטרטגיה באופן פורמאלי נדרש להגדיר את האופן בה האסטרטגיה תמומש בארגון. המנהלים צריכים להגדיר מסגרת שתכוון את עמיתיהם לקבל את ההחלטות ולפעול באופן שתואם לאסטרטגיה. על מנת להגדיר תבנית זו, המנהלים צריכים להגדיר מה הם "התמרורים" שיכוונו את כל עובדי הארגון לנהוג בדרך המתאימה.
אתגר התוכן הינו אתגר לוגי ברובו והחידושים בתחום ה-BI אינם מסייעים באופן מהותי לפתרונו.

אתגר ההגשה (Delivery)

כיצד המשתמשים יצרכו את המידע.
אתגר זה עוסק בוויזואליזציה של המידע ובפונקציונאליות שבה צרכן המידע יעשה שימוש.
אחת ההחלטות החשובות שנדרש לקבל, על מנת להבטיח שימוש יעיל ונוח במידע, היא אילו פעולות צרכן המידע צריך לבצע על המידע. במידה ונגביל מדי את דרגות החופש, המשתמש עלול להרגיש שאינו מסוגל לקבל את כל רצונו מהמערכת. במידה ונתיר דרגות חופש רבות מדי, המשתמש עלול להרגיש שהמערכת מורכבת מדי ואינה מאפשרת קבלת מידע באופן פשוט ויעיל. לכן, אנו נדרשים להקדיש מחשבה רבה במציאת הפונקציונאליות המתאימה לכל משתמש.
לא פחות חשוב הוא האופן בו המידע מוצג. כולנו מכירים את הביטוי "תמונה שווה אלף מילים", אולם כאשר אנו בונים את התמונה חשוב להבין מה הסיפור שאנו מעוניינים לספר. לאחר שהבנו את הסיפור נוכל לצייר תמונה שתספר את הסיפור המתאים. לכל תצוגה צריכה להיות מטרה עסקית ברורה והאופן שבה התצוגה תבנה צריכה לשרת את המטרה הזו. המדדים אינם קובעים את צורת התצוגה, כל מדד יכול להיות מוצג בצורות רבות ומגוונות. אופן התצוגה תקבע בהתאם למטרה העסקית. לדוגמא, תצוגה שנועדה לשקף מגמה במכירות תוגדר באופן שונה מתצוגה שנועדה לשקף השוואת מכירות בין אזורים.
אתגר ההגשה הינו אתגר לוגי ברובו והחידושים בתחום ה-BI אינם מסייעים באופן מהותי לפתרונו.

אתגר האינטגרציה (Integration)

הגדרת אמת ארגונית אחת.
אתגר זה עוסק בהפיכת תפיסות וזוויות ראיה שונות הקיימות בארגון לידי תפיסה ארגונית אחודה. ישויות עסקיות עשויות להיות מנוהלות באופן עצמאי בפונקציות שונות ברחבי הארגון וגם הגדרתן יכולה להיות שונה. כל גוף מנהל רשימה נפרדת ומגדיר את הישות העסקית באופן הרלוונטי לו.
לדוגמא, לקוחות הארגון. אגף הכספים, אגף השיווק ואגף השירות יכולים לנהל כל אחד רשימה עצמאית של לקוחות ולהגדיר את הלקוחות באופן שונה. אגף הכספים ינהל חברה בינלאומית הפרושה על פני מדינות רבות כלקוח אחד משום שהגוף המשלם הוא אחד. אגף השיווק ינהל את אותה החברה כמספר לקוחות משום שבכל איזור ישנו גוף רכש שונה ואוטונומי בקבלת ההחלטות. אגף הכספים ואגף השיווק יכולים לנהל חברה המשמשת כמפיץ כלקוח אחד משום שגם הגוף המשלם וגם הגוף הרוכש הוא אחד. אגף השירות ינהל את אותה החברה כמספר לקוחות משום שיידרש להבחין במתן השירות בין החברות הרוכשות מהמפיץ.
האתגר הוא להבחין בכל המקרים ולתת פתרון שיוכל לספק זווית ראיה כלל ארגונית אחידה וזאת מבלי לפגוע בצורך הלגיטימי של כל אחת מהפונקציות בארגון.
אתגר האינטגרציה הינו אתגר לוגי ברובו והחידושים בתחום ה-BI אינם מסייעים באופן מהותי לפתרונו.

אתגר היישום (Implementation)

כיצד ה-BI הופך מחזון למערכת מוחשית.
אתגר זה עוסק בכל הרבדים הנוגעים למימוש ה- BI (ולא רק לפיתוח). רבדים שונים שמקבלים התייחסות נפרדת ושונה בשלב היישום. אתגר זה רחב ומגוון וכולל רכיבים כגון אפיון לוגי ומידול שכבת הנתונים, אפיון פיזי, אפיון מודל ההרשאות, הגדרת הטכנולוגיה, פיתוח Back-End, פיתוח Front-End ועוד. החידושים הרבים שתחום ה-BI חווה יכולים בהחלט לסייע לאתגר היישום על כל שלביו. לדוגמא, חידושים בתחום ה-In Memory כדוגמת ה-Tabular Mode של Microsoft,עליו ניתן להפעיל כלים איכותיים כדוגמת הכלים של Pyramid Analytics, יכולים לאפשר שילוב של רכיבי BI מסורתיים עם רכיבי In Memory. בכך לקצר משמעותית את זמן הפיתוח וזאת מבלי להקריב את האמת הארגונית האחת. שילוב של רכיבי In Memory, מאפשר גמישות רבה יותר מבעבר להגיב לשינויים שנדרשים במערך ה-BI.

לסיכום, ניתן לראות שבמשוואת העלות תועלת בתחום ה-BI קיים שיפור בעיקר בנושא הגמישות התפעולית והיעילות של תהליך היישום, זאת ע"י הסרה של מגבלות טכניות שהיו נחלתנו בעבר. אולם האתגרים העסקיים שעמדו בפני מיישמי ה-BI נותרו על כנם. אתגרים אלו נותרו אקוטיים ומהווים את חלקו הגדול של הקרחון, השקוע ברובו במים.